מכונת הגלידה הביתית תפקידה לערבב היטב את התערובת, להכניס אוויר ולהקפיא.
אם התערובת תהיה קפואה מדי לא תוכלו להוציא את הגלידה ממיכל ההכנה. ולכן הגלידה מעט רכה, אך מוכנה לאכילה.
מי שמעדיף גלידה קשה יותר כדאי שיכניס אותה למקפיא לעוד כשעה - שעה וחצי.
בגלידה ביתית אין מרכיבים מלאכותיים כמו שיש בגלידה תעשייתית. חומרים אלה הם השומרים על המרקם של הגלידה גם כשהיא קפואה.
גלידה ביתית קופאת חזק ואם זה מפריע מומלץ להוציא אותה מעט לפני ההגשה כדי שתפשיר מעט.
לסוכר יש חלק חשוב ביותר בדרך שבה קופאת הגלידה. בלי סוכר בכלל אין גלידה.
ישנם תחליפים מסוימים בהם ניתן להשתמש במקום סוכר אך יש לקחת בחשבון כי הם משנים את הטעם והמרקם.
גלידה לחלוטין בלי חלב נקראת סורבה או ברד והיא מאכל ידוע ואהוב כבר אלפי שנים..
מספרים שקיסר סין היה בין הראשונים שעירבבו מיצי פירות וקרח מרוסק לקינוח קר בקיץ..
בהחלט כן ! ניתן להחליף את מוצרי החלב מן החי במוצרי חלב צמחיים ( חלב קוקוס,חלב שקדים,חלב סויה וכדומה) .
יותר ויותר גלידריות היום מכינות מתכונים טבעוניים להנאת כל הקונים !
אפשר לקחת כל מתכון גלידה ולשחק במרכיבים שלו ולשנות לפי הטעם והדרישות שלכם.
אבל מידה מסוימת של סוכר או ממתיק אחר כמו גם מידה של שומן דרושה כדי שתתקבל גלידה טעימה.
בלי סוכר ושומן כלשהו יתקבל קרח בטעם לא ברור.
גרניטה
גרניטה (באיטלקית: Granita) היא קינוח איטלקי ממוצא סיציליאני העשוי בדרך כלל ממיצי פירות, קפה או יין מעורבבים עם סירופ סוכר. הגרניטה מוקפאת למשך כמה שעות כשמדי זמן מה מערבלים אותה ידנית במזלג מה שמקנה לה מרקם ברדי של גרגרי קרח עדינים.
בסיציליה מרקם הגרניטה נוטה להיות גס יותר מאשר בשאר העולם אך משתנה מעיר לעיר. הטעמים המסורתיים הם: לימון, מנדרינה, שקדים ומנטה וכן תותים ותותי בר בעונה. בעיר קטניה נהוג גם להכין גרניטה משוקולד
שִׁלְגּוֹן, הידוע גם בשמו העממי אַרְטִיק הוא מעדן גלידה על מקל. בדומה לו, קרחון ("קרטיב") הוא מעדן קרח על מקל (בדרך-כלל בתוספת צבעי מאכל).
השם העממי "ארטיק", המשמש בפי רבים כשם גנרי למוצר, הוא למעשה שמו של מפעל גלידה שפעל בעבר בישראל ושיווק מותג שלגון נפוץ. את שמו קיבל המפעל הישראלי מן המפעל בבלגיה שממנו נרכש הידע. השם ארטיק עצמו הוא סירוס מכוון של המילה האנגלית arctic שמשמעותה דבר מה קר מאוד.
גלידה זו היא רכה ואוורירית יותר מגלידות אחרות. הגלידה האמריקאית הומצאה על ידי צוות חוקרים מאנגליה שגילו דרך להכפלת נפח האוויר המוחדר לגלידה בעת ייצורה. תהליך זה נתן אפשרות ליצרני גלידה להקטין את תכולת חומרי הגלם בגלידה וכך לצמצם את עלויות הייצור. למעשה, רוב יצרני הגלידה הגדולים משתמשים בתהליך זה.
העובדה שבתהליך הייצור מתקבל מוצר רך יחסית מאפשרת את הגשתו על ידי מכונה, להבדיל מגלידה רגילה המוגשת באופן ידני. הגלידה משוחררת באמצעות ברזים מיוחדים מתוך מכל אל הגביע או כוסית ההגשה. גלידה זו דורשת ציוד מיוחד כמו מכונת גלידה אמריקאית.