בעולם הגלידה ישנם הרבה מושגים שחלקם מובנים לכולם וחלקם רק לבעלי מקצוע.
ריכזנו עבורכם הסבר קצר על מונחים שקיימים בתחום.
גלידה אמריקאית
גלידה זו היא רכה ואוורירית יותר מגלידות אחרות. הגלידה האמריקאית הומצאה על ידי צוות חוקרים מאנגליה שגילו דרך להכפלת נפח האוויר המוחדר לגלידה בעת ייצורה. תהליך זה נתן ליצרני גלידה להקטין את תכולת חומרי הגלם בגלידה וכך לצמצם את עלויות הייצור. למעשה, רוב יצרני הגלידה הגדולים משתמשים בתהליך זה.
העובדה שבתהליך הייצור מתקבל מוצר רך יחסית מאפשרת את הגשתו על ידי מכונה, להבדיל מגלידה רגילה המוגשת באופן ידני. הגלידה משוחררת באמצעות ברזים מיוחדים מתוך מכל אל הגביע או כוסית ההגשה. גלידה זו דורשת ציוד מיוחד כמו מכונת גלידה אמריקאית.
גלידה פרווה
גלידת פרווה – גלידה פרווה הינה גלידה שעשויה ממים ושומן צמחי או מתחליפי חלב כמו סויה וטופו העיקר שלא יהיו בה מרכיבי חלב. גלידה זו נועדה לשומרי כשרות לאחר ארוחה בשרית או לאנשים שאינם צורכים חלב מסיבות רפואיות כמו אנשים שרגישים ללקטוז.
גלידה חמה
גלידה חמה – בחודשי החורף עולה הביקוש לממתק בצורת גלידה. הגלידה החמה עשויה מקצף ביצים המוכנס דרך מזלף לתוך גביעים. ומכיוון שקריר בחוץ ולא ניתן ליהנות מגלידה קפואה הומצאה הגלידה החמה.
סורבה
סורבה הוא סוג נפוץ של גלידה לא חלבית. סורבה מבוסס על סירופ של סוכר ומים, ואינו מכיל רכיבים חלביים או דמויי חלב. סורבה גלידה מכינים בהקפאה תוך ערבול ליצירת גבישוני קרח אווריריים. ניתן להכין אותו בעזרת תוף ערבול ביתי – מכשיר דמוי סיר עם ידית ערבול שניתן להכניס אל המקפיא ולהוציא ממנו לסירוגין לשם ערבול הגלידה וכן האמצעות מכונת גלידה ביתית
סורבה יכול להפוך לשרבט כשמוסיפים לו ביצים וחלב לפני שהוא קופא. בניגוד למאכל "ברד" העשוי מחומרים דומים לסורבה, לאחרון יש מרקם עדין וניתן להגישו בגביע וופל.
גלידת שמנת
גלידת שמנת – גלידה חלבית המבוססת על שמנת מתוקה בדרך כלל בגלידות איטלקיות, או על בסיס שמנת חמוצה בתור תחליף לגלידות יוגורט . בעת ייצור תעשייתי מערבבים אותם לפעמים עם סוגי גלידות אחרים. בחלק מהגלידות האלה יש פחות אוויר מאשר בגלידה רגילה.
גרניטה
גרניטה (באיטלקית: Granita) היא קינוח איטלקי ממוצא סיציליאני העשוי בדרך כלל ממיצי פירות, קפה או יין מעורבבים עם סירופ סוכר. הגרניטה מוקפאת למשך כמה שעות כשמדי זמן מה מערבלים אותה ידנית במזלג מה שמקנה לה מרקם ברדי של גרגרי קרח עדינים.
בסיציליה מרקם הגרניטה נוטה להיות גס יותר מאשר בשאר העולם אך משתנה מעיר לעיר. הטעמים המסורתיים הם: לימון, מנדרינה, שקדים ומנטה וכן תותים ותותי בר בעונה. בעיר קטניה נהוג גם להכין גרניטה משוקולד.
ברד
ברד (הידוע באזורים שונים בעולם בשם "מי קרח") הוא קינוח קר עשוי סירופ מרוכז קפוא למחצה, או קרח כתוש בתוספת תרכיז בטעמים שונים. מיוצר בתהליך שונה מזה שבו מיוצרת גלידת סורבה וגם טעמו שונה ממנה. הברד גס מהסורבה ולא תמיד נחשב לגלידה.
הברד מיוצר על ידי ערבוב החומרים והכנסתם לתוך המקפיא או על ידי כתישת קרח וערבובו לאחר כתישתו עם חומרי טעם. טעמים נפוצים כוללים: פטל, ענבים, דובדבן, לימון ועוד. בטורקיה נהוג לשתות ברד של תה בתוספת סילאן.
את הברד, בניגוד לגלידות, אי אפשר להגיש בגביע וופל. הוא מוגש בכוס בתוספת קשית, כפית או שני כלים אלה גם יחד.
ארטיק
שִׁלְגּוֹן, הידוע גם בשמו העממי אַרְטִיק הוא מעדן גלידה על מקל. בדומה לו, קרחון ("קרטיב") הוא מעדן קרח על מקל (בדרך-כלל בתוספת צבעי מאכל).
השם העממי "ארטיק", המשמש בפי רבים כשם גנרי למוצר, הוא למעשה שמו של מפעל גלידה שפעל בעבר בישראל ושיווק מותג שלגון נפוץ. את שמו קיבל המפעל הישראלי מן המפעל בבלגיה שממנו נרכש הידע. השם ארטיק עצמו הוא סירוס מכוון של המילה האנגלית arctic שמשמעותה דבר מה קר מאוד.